המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ' מועצה מקומית עראבה ואח' - פסקדין

פסק דין חלקי

בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף כנגד המבקשת, היא הנתבעת מס' 1 בתיק דנן (להלן: "המועצה"), מחמת מעשה בית- דין ומניעות (להלן: "הבקשה").

רקע:

ביום 20.9.2010 הגישה התובעת - המכללה הארצית להכשרה מקצועית סח'נין - היא המשיבה 1 (להלן: "התובעת") תביעה כספית כנגד המועצה וכנגד משרד החינוך, בגין תשלום תקציב לפי חוק לימוד חובה, התש"ט – 1949, ביחס לשנות הלימודים תשס"ה – תשס"ח (2004-2007).

לתביעה זו קדמו הליכים משפטיים שהתנהלו בין הצדדים בבית המשפט לעניינים מנהליים ואשר במסגרתם ניתנו פסקי דין מיום 10.6.2005 ומיום 18.6.2006, במסגרתם חויבה המועצה לתקן פגמים בהליך רישום הילדים שלמדו בגן שבבעלות התובעת, רטרואקטיבית ליום 1.9.2004 (שנת הלימודים תשס"ה) והוסכם כי יועבר התקצוב לתובעת עבור תלמידיה מיום 1.9.2005 (שנת הלימודים תשס"ו).

לטענת התובעת, המועצה התחמקה מביצוע התחייבויותיה על פי פסקי הדין ולא העבירה לה את הכספים להם היא זכאית, וגם משרד החינוך, כך נטען, לא העביר לתובעת את הכספים שהיה עליו לקזז מחשבונה של המועצה. משכך הוגשה התביעה דנן.

טענות המועצה:

המועצה עותרת לסילוק התביעה על הסף כנגדה מחמת מעשה בית- דין, לאור הסדר נושים שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרת הליך הקפאת הליכים של המועצה (תיק פש"ר 758/06 (מחוזי חי') מדינת ישראל נ' המועצה המקומית עראבה ואח').

ביום 15.10.2006 ניתן בעניינה של המועצה צו הקפאת הליכים לצורך גיבוש הסדר נושים והבראת המועצה (להלן: "צו הקפאת ההליכים"). במסגרת צו הקפאת ההליכים הורה בית המשפט המחוזי על מינוי נאמנים אשר יפעלו לגיבוש הסדר נושים ובדיקת תביעות החוב של נושי המועצה (צו הקפאת ההליכים צורף כנספח א' לכתב ההגנה).

לטענתה, משניתן צו הקפאת ההליכים, היה על התובעת להגיש תביעת חוב לנאמנים בתיק הפש"ר בגין תביעותיה מהמועצה ביחס לתקופה שעד למתן הצו, ברם התובעת בחרה שלא לעשות כן.

לטענת המועצה, במסגרת הליך הסדר הנושים הוגשו תביעות חוב רבות לנאמנים, אשר הוכרעו על ידם וביום 27.11.2007 ניתנה פסיקתא, אשר אישרה את הסדר הנושים (להלן: "הפסיקתא").

המועצה טוענת כי הפסיקתא מהווה הכרעה סופית ביחס לכל התביעות והחובות שהתגבשו נגדה עד ליום מתן צו הקפאת ההליכים - כאלה שהוגשו וכאלה שלא הוגשו - ולפיכך מקימה מעשה בית-דין כנגד התובעת.

עוד טוענת המועצה, כי התובעת מנועה מלהגיש כנגדה תביעה ביחס לחיובים אשר ניתן היה לתבוע אותם עד ליום 15.10.2006, הוא מועד צו הקפאת ההליכים, וזאת בהתאם לסעיף 23 לפסיקתא, הקובע כי כל נושה של המועצה יהא מנוע מהגשת תביעה או העלאת טענה כנגד המועצה בגין חובות או התחייבויות של המועצה כלפיו בגין התקופה שקדמה ליום 15.10.2006.

מאחר והתובעת עותרת לחיוב המועצה בגין חוב כספי נטען ביחס לתקופה שבין 1.4.04 ועד סוף שנת הלימודים 2006, דהיינו, לפני המועד הקבוע בפסיקתא, הרי שהתובעת מנועה מלהגיש תביעה זו.

המועצה טוענת, כי הדרך הנכונה להגשת התביעה דנן, היא על ידי הגשת תביעת חוב לנאמנים אשר מונו במסגרת צו הקפאת ההליכים, ומשלא פעלה כך התובעת, במועדים שהוקצבו לכך, אין לה להלין אלא על עצמה.

טענות התובעת:

התובעת מקדימה וטוענת, כי סילוק על הסף הינו סעד קיצוני, אשר ראוי להימנע ממנו ויש לעשות בו שימוש רק במקרים חריגים, כאשר המקרה שבפנינו איננו נמנה עליהם.

לטענת התובעת, צו הקפאת ההליכים והפסיקתא אינם חלים על התביעה דנן, מאחר והחוב הכספי נשוא תביעה זו לא היווה מעולם נכס של המועצה ומשכך, לא הוקנה לקופת הסדר הנושים ולא הועמד לחלוקה ביניהם.

התובעת טוענת כי התקציבים להם הינה זכאית אינם נכנסים להגדרת "חוב" לצורך הליכי חדלות פירעון, אלא מדובר בזכות קניינית של התובעת, אשר המועצה הייתה אמורה לשמש אך כ"צינור" להעברתם לתובעת ותו לא.

בהקשר זה מוסיפה התובעת, כי בפסיקה נקבע כי זכות קניין בנכסים או בכספים המצויים בפועל בידיו של גוף חדל פירעון, עדיין שייכת לבעל זכות הקניין ואינה נכללת במצבת הנכסים של הגוף חדל הפירעון. לעניין זה הפנתה התובעת להחלטה בבש"א (מחוזי ת"א) 20964/03 המשביר לצרכן לישראל בע"מ (בפירוק) נ' ישראל קנטור, עו"ד – מנהל מיוחד, תק-מח 2004(2), 10309 (2004).